פסק-דין בתיק ע"ע 9795-01-12

סגן הנשיאה יגאל פליטמן

1.   לפנינו ערעור, לאחר מתן רשות הערעור, על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט אסף הראל; ס"ע 11-05-32232) מיום 25.12.2011, בה הורה בית הדין האזורי, בין השאר, על  גילוי הדו"חות הכספיים של המערערת לשנים 2001-2009.  

ההליך בבית הדין האזורי

2.     בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המשיב כנגד המערערת, שהוגשה לאחר פיטוריו. לטענת המערערת, פיטורי המשיב נעשו עקב סגירת הסניף. המשיב תבע הפרשי שכר החל מהשנים 2003-2004 עקב הפחתות שכר שנעשו על ידי המערערת בשנים אלו ואילך, פיצויי פיטורים ועוד. כמו כן חלוקים הצדדים באשר להתיישנות התביעה בכל הנוגע לתקופה שלפני 18.5.2004.  

3.     בדיון המוקדם שהתקיים בית הדין האזורי ביום 25.12.2011, נקבעו המוסכמות והפלוגתאות בתיק, וניתן צו כללי לגילוי ועיון במסמכים. כמו כן נדונה בקשת המשיב לקבלת מסמכים המעידים על מצבה הכלכלי של המערערת במועד הפחתת השכר. בית הדין האזורי קבע כי מדובר במסמכים רלבנטיים, נוכח טענת המערערת לפיה הפחתת השכר נבעה מירידה מתמשכת בהכנסותיה מזה זמן רב. לפיכך קבע בית הדין האזורי כי על המערערת לגלות את הדו"חות הכספיים שלה לשנים 2003 עד 2009, מועד סיום עבודתו של המשיב אצלה, וכן לשנים 2001-2002 על מנת שתתאפשר השוואה. בית הדין קבע, כי לאור העובדה שמדובר בנתונים כספיים של חברה פרטית, יוחזקו הדו"חות בנאמנות אצל ב"כ המשיב, ועותק מהם לא יימסר למשיב עצמו או לצד שלישי כלשהו. כמו כן קבע בית הדין כי ככל שיש בידי המערערת מסמך ששלחה לעובדיה ולמנהליה במועד הפחתת השכר, תעביר עותק ממנו למשיב. 

ההליך בפנינו

4.     בבקשת רשות הערעור שהגישה המערערת על החלטה זו נטען, כי ההחלטה בדבר חשיפת הדו"חות הכספיים לשנים 2001-2009 מהווה החלטה רחבה מידי, גורפת ובלתי רלבנטית, נוכח היותה של המערערת חברה פרטית בתחום הקולנוע, שהוא תחום תחרותי ודינאמי, וכי חשיפת הדו"חות עלולה לחשוף סודות מסחריים שלה, ועשויה לפגוע בה מבחינה עסקית. המערערת הפנתה בעניין זה להליך דומה שהתקיים בבית הדין האזורי, בו הוכח מצבה הכלכלי לשנים אלו באופן אחר. עוד טענה כי אין צורך בגילוי מסמכים בהיקף נרחב זה נוכח סיכוייו של המשיב לזכות בתביעתו ברכיב של הפרשי השכר.  לחילופין הציעה המערערת כי לצורך הוכחת מצבה הכלכלי הנטען, תגלה את פירוט מכירת הכרטיסים לשנים האמורות, או כי היקף הגילוי יצומצם לחלק הרלבנטי בדו"חות לשנים 2001-2004 בלבד.

5.     בהחלטה מיום 15.1.2012 התבקשה תגובת המשיב, גם ביחס להצעותיה החלופיות של המערערת.

6.     המשיב דחה את הצעותיה החלופיות של המערערת, וטען כי מדובר בהחלטה מן הסוג בו ערכאת הערעור אינה מתערבת, כי הדו"חות שגילויים התבקש רלבנטיים להליך, כי בניגוד לטענות המבקשת, לא קיים לה אינטרס ממשי שלא לגלות את הדו"חות המבוקשים, וגם אם כן אזי אינטרס זה נסוג מול חקר האמת וזכויות המשיב. עוד דחה המשיב את הצעותיה החלופיות של המבקשת משלטענתו הן אינן אלא ניסיון למנוע את בירור המחלוקת.

7.     בהחלטה מיום 23.2.2012 ניתנה רשות הערעור, וכן ניתנה לצדדים אפשרות להשלים טיעוניהם בערעור.

8.     המערערת חזרה והדגישה בהשלמת הטיעון מטעמה כי מדובר בעובד אשר הופחת שכרו בראשית שנת 2003, אשר המשיך לעבוד תמורת שכר מופחת במשך למעלה משש וחצי שנים לאחר מכן מבלי שהעלה טענה כלשהי כנגד ההפחתה בשכרו. עוד טענה כי הבקשות לגילוי מסמכים שמגיש המשיב הינן מוגזמות ונועדו להטריד את המערערת ולסרבל את ההליך.

9.     המשיב טען בהשלמת הטיעון מטעמו כי טענות המערערת בהשלמת הטיעון מטעמה אינן רלבנטיות נוכח טענתה של המערערת עצמה כי הפחתת השכר נעשתה נוכח מצבה הכלכלי, וכי אין רלבנטיות לשאלת הסכמת המשיב להפחתת השכר שכן מדובר בזכויות מכוח הסכם קיבוצי עליהן לא יכול היה המשיב לוותר. עוד ביקש המשיב להדגיש כי אין כל מניעה לחשוף את הדו"חות שכן הם מסמכים של צד להדיינות, הם אינם בגדר סוד מסחרי ואף אם היו אין בכך כדי לשלול חשיפתם נוכח אינטרס המשיב. לסיום טען כי בית הדין האזורי כבר עשה את האיזון הנכון בין האינטרסים של הצדדים בהחלטתו.

10.           כמו כן טענו הצדדים טענות שונות הנוגעות לגילוי מסמכים אחרים בהתאם להחלטת בית הדין האזורי.

הכרעה

11.           לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולחומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי דינו של הערעור להתקבל, בהתאם למפורט להלן.

12.           תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 קובעת כי " בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו... לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תכליתה המרכזית של תקנה זו הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, ניתן ביום 21.9.2010; להלן - עניין מכתשים).

13.           בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה "גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת" (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, ניתן ביום 14.5.2008), וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים. בעניין זה נפסק כי " כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה"(ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.2005).

14.           המבחן שנקבע בפסיקתנו לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול: ראשית, מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, היינו האם קיימת " זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב; ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007). שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, ניתן ביום 15.10.2008).

15.           בעניין מכתשים נאמר עוד ביחס לעריכת האיזון הנדרש בין האינטרסים השונים בבקשה לגילוי מסמכים, כזאת: "מלאכת האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לגילוי ועיון תעשה על פי אמות מידה של מידתיות: בהתייחס למבחן הרלבנטיות ותוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע; כן ינתן משקל לחשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה... בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים"..."